חוק העונשין, מהדורת לורסטין, חלק א'

רגיל

חוק העונשין, תשל"ז-1977*

מהדורה מוערת ומאויירת, מוגשת כשירות לציבור הרחב, שאפילו לא יודע שאי ידיעת החוק אינה פוטרת, לא אותו ולא אף אחד אחר, מעונש. המהדורה תתפרסם בהמשכים במשך עשר השנים הבאות.

p70217-183241

חלק מקדמי

פרק א': הוראות יסוד

אֵין עֲנִישָׁה אֶלָּא לְפִי חוֹק

  1. אין עבירה ואין עונש עליה אלא אם כן נקבעו בחוק או על-פיו.

סעיף זה נועד להקדים רפואה למכה, כלומר להקדים עונש למעשה. הבעיה היא שמישהו היה צריך לבצע את המעשה לפחות פעם אחת כדי שמישהו אחר יחשוב שזה מעשה נורא שצריך לחוקק חוק נגדו ולהעניש עליו. המבצע המקורי, תרתי משמע, נהנה מאד מזה שהוא המציא עבירה שאף אחד לא חשב עליה לפניו, ושאפילו אם יהיה חוק שיקבע שצריך להעניש עליה, הוא לא יחול על בר המזל ורב התושייה שהוא כי הוא (החוק) נקבע אחרי ביצוע העבירה (של בר המזל רב התושייה). אפשרות נוספת, אפילו מטרידה יותר, היא שהמחוקק הוא שחשב על הרעיון המקורי לעבירה שאף אחד עדיין לא ביצע. על כך נאמר א). שמשפטן הוא לפעמים עבריין מבוזבז וב). שפרצה קוראת לגנב; בתסריט השני החוק הופך למי שמכניס לאנשים לראש את הרעיונות לעבירות הכי חדישות ומיוחדות.

הצד השני של המטבע הוא שאפילו המעשה הכי דוחה, אם הוא לא נקבע בחוק, הוא לא עבירה וכמובן שאין עליה עונש. דוגמה: שקר, עבירה שנקבעה בחוק? לא. יש עונש על שקר? אין.

הערה לשונית: כבר בניסוח הסעיף הראשון בחוק ניכרת הנטייה לאפיון טרנסנדנטי של העבירה: "אין עבירה ואין עונש עליה", כש"עליה" אנפורי לעבירה שאינה קיימת.

עֲנִישָׁה לְפִי חֲקִיקת מִשְׁנֶה

  1. (א)  הסמכות להתקין תקנות לביצוע חוק, כוללת אף את הסמכות לקבוע עבירות על התקנות ועונשים על עשייתן;

זה לופ אינסופי: בשביל לבצע את החוק צריך להתקין תקנה שתקבע איך לבצע אותו, ומי שיעבור על התקנה לביצוע העונש, ייענש, וכדי לקבוע איך לבצע את התקנה לביצוע העונש הראשון צריך להתקין תקנה לביצוע התקנה (הראשונה) לביצוע העונש (הראשון) וכך הלאה. בחממת גידול זו מתרבה החוק כצמחיה טרופית ממש.

parrot-2

ואולם, עונש מאסר שנקבע בתקנה, תקופתו לא תעלה על ששה חודשים, ואם נקבע עונש קנס – לא יעלה שיעורו על הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום.

רמז: מי שחושב שצדק והגיון הם היינו אך ואפשר להחליפם זה בזה מבלי לפגוע בערך האמת של המשפט לא יצליח לפתור את החידה.

פתרון: יש עבירות שהעונש עליהן הוא קנס שלא נקבע לו סכום, כלומר קנס לא ידוע, נניח X. אי אפשר לקבוע בתקנה עונש שהוא גדול מ-X, כלומר העונש לעולם אינו X+Y (כש-Y אינו מספר שלילי). מכיוון ש-X הוא נעלם שאיש אינו יודע את שיעורו, גם המספר הגדול ממנו הוא נעלם שאיש אינו יודע את שיעורו; הוא יכול להיות מספר צנום או מספר שמן מאד, ובהתאם לכך יהיה המספר הגדול ממנו צנום ועוד קצת, או שמן מאד ועוד קצת. לכן לא באמת משנה אם שיעור הקנס שייקבע בתקנה לא יעלה או לא ירד או יהיה שווה למספר שאיש אינו יודע את שיעורו. מישהו חשב שזה צודק, כנראה בגלל שזה לא הגיוני בשום אופן. 

(ב)  תקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים טעונות אישור ועדה של הכנסת.

הסעיף הקודם מבטיח שאותה ועדת הכנסת שאמורה לאשר את התקנה תאשר תמיד את גובה הקנס שייקבע בתקנה, שהוא כזכור לא מוגדר, או יותר נכון מוגדר באופן שלילי, כזה שאינו X+Y (כש-Y אינו מספר שלילי). מה הבעיה להסכים לזה?

* נוסח מאוחד זה נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום 7 ביוני 1977 לפי סעיף 16(ו) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש"ח-1948, והוא בא במקום 13 חוקים וסעיפי חוק קודמים. מאז ועד לתאריך 10.1.2017 נוספו לנוסח המאוחד 128 תיקונים, ולכן הוא נוסח מאוחד במיוחד.
מודעות פרסומת

»

  1. מעניין. אני חושב שמוטב שאשאר בבית היום, מחר ובכלל כל החיים. נראה שאין דרך לצאת בסדר עם החוק.

  2. נדרכתי כולי ומחכה (בסבלנות בלתי אופיינית) שתגיעי לסעיפים העסיסיים כדוגמת 345, 347 ודומיהם, בעוד שנים אחדות.
    יחד עם זאת, מבקש להזכיר שחוק העונשין כמוהו כשירה ממש, ושירה, במתודה שלי, עדיף לא לפרש ולנתח. רק להתמסר לה בפישוק איברים ולב ולתת לה לעשות את מעשיה הגופניים והרוחניים, מה שתבחר, בלי להיתפס לפרטים וזוטות כגון שהבל פיה לא נקי או שחרוזיה לא שזורים לעילא או שערוותה, שמה בשוליים, קצת מעקצצת.
    אגב כתיבת התגובה כאן הבנתי פתאום עד כמה יצא החוק נפסד מתאורת הפלורסנטים הזורחת בהיכליו המודרניים לעומת השירה שנהנית עדיין מאור העששיות וניחוח היין והשתן של קוראיה המבושמים. זה כלל לא הוגן! הרי הוגינה פורחת באפלה דווקא! תאיר אותה בזרקורים, ייקראו לך גניקולוג, לא אהוב-יקר.

    אחרית דבריי הפעם היא שיש לקרוא בין השורות את רוח החוק ולא את מילותיה אחת לאחת. האא !!!

    [מקווה שלא קלקלתי לך את המחקר או את עבודת התואר, או את ההתמחות, לורסטין יקרה. מקומך ללא ספק באקדמיה כלשהי. אל תשימי לב אלי. סתם נוגח ומערער. מהרהר וגונח. עבריין זוטר בהחלט]

    • עובד יקר,
      וודאי שאשים לב אליך, וכיצד תקלקל, והרי אתה ואני חברים בדיוק באותה האקדמיה של מטה, אגודת הסתרים של חובבי המידע האלטרנטיבי?
      ובכל זאת כמה הסתייגויות בנוגע לדבריך שכאן. ראשית, אפילו אם נסכים שדברי החוק הם שירה, ואני בספק שכאלה הם, אין משמעות הדבר שזוהי שירה טובה. ניתוח ופרשנות של שירה גרועה הם תענוג, לא? ולגבי סעיפי החוק שציינת, אמנם קיוויתי למות עד שאיאלץ להפוך בהם, אבל במידה ולא, אולי אזמין פרשן אורח, אולי תתנדב? לעצמי אשאיר את הסעיף שביניהם, 346, שהוא הסעיף המטריד יותר מבין השלושה לעניות דעתי.

      • בבוא היום, לורסטין יקירתי, אשמח לפרש חוקי בעילות ואינוסים, אם רק אזכור מהם ומדוע הם מתרחשים ולמה האנשים לא מתרכזים במה שבאמת חשוב: לאכול לפני כל נטילת כדור ולישון היטב ומדי פעם להפריש צרכים באסלה. בתוכה בדיוק ולא ליד.
        בינתיים אל תמותי כי זה יצער אותי צער רב מאד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s